תהליך של גירושים הוא תמיד תהליך קשה עבור שני הצדדים, גם אם הם מסתיימים באופן חיובי ונעים.
קשר נישואין הוא מהקשרים המשמעותיים ביותר שהאדם מקיים במהלך חייו, וסיומו של קשר כזה עשוי לעורר, באופן טבעי, סערת נפש בקרב כל אחד מבני הזוג, שההתמודדות עימה איננה פשוטה.  בתוך כל הקלחת הנפשית הזו, קל מאוד לשכוח, שמי שבאמת משלם את המחיר הגדול ביותר הם הילדים.

מאת מרשה לוין - שבירו *

אני פסיכולוגית קלינית, אם, בת-זוג, עמיתה, חברה, ומטפלת בעל כורכי בכלב אחד ובזרם אינסופי של בני משפחת המכרסמים. תוך כדי לימודיי בתיכון ובמכללה השתחררתי ומצאתי את דרכי לשוויון בתחום המקצועי, וזכיתי לחופש מאיפור, מגילוח וממתקנים לוחצי גזרה למיניהם. התכוונתי במלוא הרצינות להחיל עקרונות שוויוניים אלו גם על ההורות. כבר אז קיוויתי לשחרר את ילדיי מעריצות הסטריאוטיפים המגדריים ישר מן ההתחלה. בתור מטפלת המתמחה בעבודה בעבודה עם מבוגרים ועם ילדים, חלק גדול מהטיפול בילדים כרוך ביעוץ להורים. ההורות והקריירה התקיימו אצלי במסלולים מקבילים. כאשר בני היה בגן חובה הרציתי בגני חובה. לאחר מכן לימדתי קורס בסמינר מקומי להכשרת מורים. למרות המודעות שלי ולגודל אכזבתי, מצאתי את עצמי ממלמלת לבנותי "את כל- כך יפה," ולבני "זה היה גדול, אתה כל- כך פיקח!" נוכחתי לדעת שעל אף אמונותיי, מן הראוי היה שאעסוק במימוש וביישום מושגים ועקרונות לגבי הורות, בייחוד אלה הנוגעים להיבטים הדקים של הנצחת הסטריאוטיפים המגדריים וחיזוקם.

הילדים האלה בולטים יותר ויותר בנוף התלמידים הבית ספרי: קשה להם לשבת על הכסא לאורך זמן, בטח שלא להקשיב לדברי המורה במשך יותר מ-15 דקות, הם מתקשים להתעורר בבוקר ולהתארגן לבית הספר, לא מצליחים לבצע את כל המטלות הלימודיות (בטח שלא מבלי עזרה של ההורים, של חונך או של מורה פרטי), יש להם בעיות משמעת והמורה מזמנת את ההורים שוב ושוב לשיחות אישיות לגבי ההתנהגות הבעייתית שלהם. מיהו "הילד הבעייתי" ומה עובר עליו, ועוד כמה טיפים שיעזרו לכם כהורים לעזור לילד בכתבה שלפניכם.

אנו עדים להתרחשויות, דיבורים, דיסקוסים סביב נושא האבחונים, בעיקר לאור תכנית הטלוויזיה "אבחונים בהפרעה". אכן כמות האבחונים הלכה וגדלה בשנים האחרונות. אכן פונים לאבחונים אלה שידם משגת לבצע אבחונים, אכן זה נהיה אופנתי.... אך בל נשכח שגם, פונים רבים שבאמת, באמת קשה להם.